רונית פישר
אמנית בקהילה ומרצה
מחברת קהילות דרך האומנות. מאמינה שאמנות לא שייכת אך ורק למוזיאונים ולאמנים ידועי שם, יצירה בכללותה שייכת לקהל הרחב ומהוה מכנה משותף למגוון אוכלוסיות.
ספר הביכורים "לזרוע בדמעה" שכתבתי ומלווה בציורים ושירים, איתו אגיע להרצאה, נכתב מתוך צורך, מתוך רצון להגשמה ולהעברת מסר, גם אם לא אחשב משוררת מהוללת.
בהיותי נשואה לנחום, אמא למאיה ואורי, בת להורי, אחות ועוד, ערך המשפחה מקודש בעיני. ומהמקום הכי קרוב אל עצמי ואל האחר אני חוגגת את החיים ומספרת לך, מדוע לא כדאי לחיות בתחושת החמצה.
ילידת 1962 , בוגרת "אמנות בקהילה" בשנקר (בהנחיית עדי יקותיאלי) מלמדת ציור, מנחה סדנאות בנושא שמירה על איכות הסביבה דרך יצירה בחומר חוזר (תכשיטים מקפסולות קפה, קולאז'ים מאריזות שקיות תה ועוד).
חוגגת את החיים
המסר "לא לחיות בתחושת החמצה", ברוח קונפוציוס, מעבודה משרדית לתחום האמנות, באמצע החיים (בהיותי בת 42, נשואה ואם ל-2 ילדים קטנים), חוויתי תחושה של חוסר מימוש, הבנתי ש "אם אינך אוהב את מה שאתה עושה, תעשה את מה שאתה אוהב" למדתי לחבר קהילות דרך אמנות.( מכללת ורצברגר ,שנקר)
שנת 2017 , היה בה רגע מכונן עבורי: חליתי בסרטן שד. הלם. מאתגר. הבנה של: איזה מזל שאני בתחום שאני אוהבת, שאני דוגמא אישית לילדי. שזה אפשרי לחיות את המהות שלך. העניין רק חידד עבורי, גם עבורך, כמה חשוב להיות במקום בו התשוקה שלך נמצאת.
כי כשאדם נמצא פסע מהמוות, הוא לא חושב על מה עשה בחייו ועל השגיו, אלא על מה החמיץ ומה יכול היה להיות. מתוך הבהירות הזו כתבתי ספר ביכורים "לזרוע בדמעה", משולב שירים וציורים.
בהרצאה מרגשת ומרתקת נדבר על ללכת אחרי הלב, לא לחיות בתחושת החמצה, זה אפשרי, ועל לומר כן להזדמנויות.
חוגגת את החיים.